<h1>תשובות ופסקים לר"י הזקן סימן קכ"ד</h1>
<h2>דף ו.</h2>
דין צדקה דמצי לשנות כיון שלא הגיע ליד גבאי. ולא עבר בל תאחר עד שיתבענו הגבאי. אך רוב פעמים שכל אחד מחלק צדקה שלו, ואז מיחייב לאלתר, הואיל וקיימי עניים, כדאיתא בראש השנה [ו' ע"א]. פרק ראשון דערכין, אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה האומר סלע [זו] לצדקה מותר לשנותה כל עד שלא באת ליד גבאי, ומותר לשנותה בין לעצמו בין לאחרים. ומקשינן והא רבי ינאי יזיף ופרע. שאני ר' ינאי דניחא להו לעניים דכמה דמשהי [מעשי] ויהיב להו. ואומר רבי דהנודר לצדקה אינו עובר בבל תאחר אא"כ יתבענו הגבאי. דאיהו אין בידו לחלק ולאסמוכי עניים, אלא גב[א]י תובע ומחלק וממשכן כדאמרינן [ב"ב ח' ע"ב] ממשכנין על הצדקה אפילו בערב שבת. ואם הוא מונע משכונו או מעות אם יש לו עובר בבל תאחר. ומכאן ראייה לדבריו האומר סלע זו לצדקה עד שלא באת ליד גבאי מותר לשנותה. [וטעמא ע"כ] משום פסידא דעניים. מדמשני שאני [ר' ינאי] דעניים ניחא להו. הרי שמותר לשנותו קודם שבא לידי גבאי, דבידו אסור דפסדי עניים. ואי בר עשוי [הוא כר' ינאי] מותר. הא למדנו שביד הנודר לשנות עד שיתבע הגבאי, לא שנא יום אחד לא שנא שנה תמימה, דאם כן נתת דבריך לשיעורים. וכן פסק רבינו תם.
